למדנו בפרשה (יט, לג):
"כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".
"וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ"
ופירש רש"י: "לא תונו - אונאת דברים. לא תאמר לו אמש היית עובד עבודה זרה ועכשיו אתה בא ללמוד תורה שנתנה מפי הגבורה".
ולכאורה, למה הוצרך רש"י בכלל להביא דוגמא לאונאת דברים, דבר פשוט ומובן לכאורה אף ללא דוגמא. ומדוע בחר רש"י בדוגמא זו, שמצערים אותו אודות כך ש"אמש היית עובד עבודה זרה".
גם צריך לדייק, למה מציין רש"י שמעלתה של התורה היא ש"ניתנה מפי הגבורה" ושחסרון הגר הוא שהוא "עובד עבודה זרה".
ובייחוד, שרש"י משנה ממאמר חז"ל, וזה לשון הגמרא (ב"מ נח, ב): "לא תונו איש את עמיתו - באונאת דברים הכתוב מדבר . . הא כיצד? אם היה בעל תשובה, אל יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים. אם היה בן גרים, אל יאמר לו: זכור מעשה אבותיך. אם היה גר ובא ללמוד תורה, אל יאמר לו: פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה?!".
אולי יש לומר:
לאחר שכבר נאמר לעיל (פסוק יח) כי כל אחד מבני ישראל מצוה לאהוב את רעהו כמוהו, הרי ברור מאליו שאין מקום להנהגה של רשעות וזלזול לשמו. אין מדובר כאן בחטא שכזה של אדם הלועג לחבירו סתם כך, שהרי על כך כבר צווינו לעיל.
לכן מפרש רש"י שמדובר כאן בטעות הנובעת כביכול מתוך אהבת ישראל. כאשר יהודי רואה בחבירו שבא ללמוד את תורת ה', והוא חושב שאין הוא עדיין במדריגה הנדרשת ממנו ועדיין יש בו רושם מהיותו "עובד עבודה זרה", הרי בכדי לעוררו לעשות תשובה נעלית יותר, הרי הוא מעודדו לכך.
ודבר זה הוא בשניים: "אמש היית עובד עבודה זרה" - החסרון בעבודת חבירו (עבודה שזרה לו, כי הרי אין מדובר ח"ו כאשר חבירו אכן עושה עבירה בפועל, אלא רק שעבודתו אינה בדרגה נעלית דיה לעבודתו העכשווית), "תורה שנתנה מפי הגבורה" - קדושת ומעלת התורה, שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה, וניתנה מפיו, היינו שצריך להיות ניכר בה ובגלוי שהיא קדושה.
מדוע אם כן לא? מהי הבעיה לעורר את חבירו לתשובה נעלית יותר? התשובה לכך כתובה במפורש בפסוק הבא:
ופירש רש"י:
"כי גרים הייתם - מום שבך אל תאמר לחברך".
אתה רואה חסרון? זהו מפני ה'מום שבך'! הזולת הוא ראי. אילו האדם המתבונן היה כולו טוב, הרי שאז הוא היה רואה (וממילא מגלה בפועל גם-כן) את הטוב שבחבירו. המום - הוא רק בך.
ואז אפשר להמשיך הלאה: "אני ה' אלקיכם - אלקיך ואלקיו אני", כאשר ישנה אחדות בין יהודים, כאשר מורגש ש"ה' אלקיכם", אז גם אצל החבר יורגש "אלקיך ואלקיו אני".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה