למדנו בפרשה (טו, טו):
"הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'".
ופירש רש"י:
"ככם כגר - כמותכם כן גר וכן דרך לשון עברית, (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, כן ארץ מצרים, (מ"א כב, ד) כמוני כמוך כעמי כעמך".
ולכאו' יש לתמוה, מפני מה המתין רש"י לבאר כלל זה עד פסוק זה, ולא ביארו כבר בחומש בראשית? והרי ממה-נפשך, אם אין ה"בן-חמש-למקרא" מבין את הפסוק ללא ביאור רש"י, מדוע לא ביארו כבר אז, ואם מובן הפסוק, בפשוטו, אף ללא ביאור, מדוע הוצרך כאן רש"י לבאר?
גם צריך לבאר למה קורא רש"י ללשון הקודש "לשון עברית", ולא כרגיל "לשון הקודש", "לשון מקרא" וכדומה.
גם מדוע הוצרך רש"י להביא ב' דוגמאות (הן מ"כגן ה' כארץ מצרים" והן מ"כמוני כמוך"), ומדוע בסדר זה?
אולי יש לבאר, ובהקדים שאלה פשוטה:
מדוע הוצרך הכתוב לכפול ולשנות כי אף הגר בכלל? ובייחוד שגם בפסוק הבא נאמר כי "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם"!
אלא שיש להקשות, שהרי מצד הסברא וההגיון, אף מי שהצטרף ובחר לחסות תחת כנפי השכינה ולהתגייר, מכל מקום הרי אין הוא מזרע אברהם, יצחק ויעקב, ומדוע שינהגו בו דין שוה ככל אחד מישראל?
לכן הוצרך הכתוב לומר כי למעשה "ככם כגר", ישראל אף הם גרים, וכמו שלמדו חז"ל כל דיני גירות ממעמד הר סיני ומפסוק זה דוקא.
ודבר זה מרמז רש"י בפירושו: "כמותכם כן גר", אין כל הבדל בין מי שנולד לאם יהודיה לבין מי שנתגייר כהלכה. כולכם בנים לה' אלוקיכם.
"וכן דרך לשון עברית", השם "עברי" ניתן לאברהם אבינו לאחר שבחר להאמין בה' נגד כל עובדי-האלילים, שהיה הוא מעבר הנהר (הרוחני) וכל העולם בעברו השני. ולכן קורא רש"י ללשון התורה כאן "לשון עברי", שמרמז בזה על כך שכאשר אדם בוחר לעבור את הנהר, ולהצטרף לעם ישראל, הרי אף הוא ב"דרך לשון עברית".
ודוגמא לזה, היא מסדום, שהייתה (בד-בבד) "כגן ה' (וגם) כארץ מצרים (ערוות הארץ)", כי בכוחו של כל אדם לבחור אם לעלות לקדושה ולהיות "כגן ה'" או חלילה לרדת לשאול-תחתית "כארץ מצרים".
וכן בפסוק השני, שהוא מענה יהושפט מלך יהודה ליהורם מלך ישראל, שבכך שהשוה את עצמו ואת עמו לממלכת ישראל החטאה, חטא ונענש על כך. מוכח, שבכוח הדיבור ובחירת האדם להעלות או חלילה להוריד את עצמו.
[ולכן הפסוק כותב "חוקה", ולא כמו בפסוקים הבאים "משפט" ו"תורה". כי המושג חוקה מורה על חקיקה וקשר פנימי, דבר שמורה על יכולת האדם לשנות את מדרגתו מדרגה לדרגה ממש].
דבר זה קשור גם עם שם הפרשה ותוכנה, "שלח": המרגלים ראו את ארץ ישראל, שהיתה באותה עת עדיין ארץ כנען, מקום העסוק בחומריות העולם ובתוקף גדול, טעו המרגלים וחשבו כי זו היא "ארץ אוכלת יושביה", שהחיות וההתלהבות (כמו "אש אוכלת") בגשמיות העולם שבמקום עתידים להתגבר על יושביה. אבל הם לא ידעו כי "טובה הארץ מאד מאד", שבכח ה"מאד" של ישראל, קבלת עול ומס"נ, לגלות כי באמת "טובה הארץ".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה