קריאת התורה בבוקר יום הכיפורים היא בעבודת יום הכיפורים במקדש.
ושם נאמר (ויקרא טז, ג): "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה".
ופירש רש"י:
"בזאת - גימטריא שלו ארבע מאות ועשר, רמז לבית ראשון".
והדבר הפלא ופלא! מדוע מחפש רש"י רמזים בפסוק כשפירושו ברור ומובן. ועוד, הרי גם בבית שני היו נכנסים לקודש הקודשים ביום הכיפורים, ומדוע לא רמוז בפסוק אף אודותיו?
[ומה שתירץ בשפתי חכמים, שבזמן הבית השני היו הכהנים הגדולים לא הגונים, פלא, שהרי שמעון הצדיק היה כהן גדול, וכן יוחנן כה"ג שהיה כה"ג שמונים שנה - ורק בסוף ימיו נצטדק - וכן ישמעאל בן פאבי (יומא ט, א), ומדוע לא החשיבם הכתוב?]
הדבר יוסבר ובהקדים קושיא נוספת, וחזקה עוד יותר:
מדוע אומר הפסוק - אמנם ברמז, אך עדיין - כי בית המקדש עתיד להחרב בתום ארבע מאות ועשר שנים? והרי החורבן הוא כעונש על עבירות ישראל וקלקולם, ואם כן ייתכן ולא יחטאו כלל, ולא ייחרב הבית. אם כן, איך התורה - שהיא נצחית - קובעת ואומרת כי קיומו של הבית הראשון יהיה רק 410 שנים?
הביאור בזה הוא, כי אף שאכן התורה קובעת כי המקדש הראשון יתקיים 410 שנים בלבד, לא נאמר בתורה כי הוא עתיד להחרב. אדרבא, יש בכך נתינת כח ועידוד לישראל, שבתום אותה תקופה יתעלו ויבנה להם מקדש מן השמים - המקדש הנצחי.
כלומר: העובדה שבית המקדש נחרב בגלל עבירות ישראל, אינה בסתירה לכך שהחורבן היה עתיד לקרות בלאו-הכי. אלא, שאם היינו זוכים היה ההרס כחלק מעבודות ההכנה לבניית בית המקדש החדש, ולא כחורבן.
[ובזה רמז נפלא: כי אף עתה, שהמקדש נחרב בגלל עבירות, מכל מקום בפנימיות החורבן הוא הכנה ושלב בבנין המקדש העתידי].
ע"פ זה מובן למה לא נרמז בפסוק גם המקדש השני, מכיון שמצד התורה שבכתב, המקדש השני יכול להיות כבר מקדש נצחי ללא כל הגבלת השנים, ולכן נרמז רק המקדש הראשון.
ובעומק יותר: ההבדל בין שני המקדשות מתבטא בין השאר בגילוי אלקות שהיה בהם. בעוד שהראשון נבנה באופן של "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל", בגלוי ובמוחש מלמעלה, הרי המקדש השני נבנה בידי בשר-ודם, וברשותו של מלך גוי. כלומר, המקדש השני הוא בכחם של ישראל ובעבודת המטה. לכן אין מקום לרמוז אודות המקדש השני בתורה שבכתב, שענינה גילוי מלמעלה.
הקשר של ענין זה ליום הכיפורים הוא ברור וגלוי: ענינו של יום הכיפורים הוא גילוי בחינת ה'יחידה', הנקודה הפנימית שבכל יהודי, בה הכל שווים, וכולם בנים להקב"ה, ללא כל התחשבות במעשי האדם. מבחינה זו באה התשובה והכפרה על עוונותיו של האדם.
ודבר זה מרומז בפסוק: "רמז לבית ראשון". אכן, הבית הראשון עתיד להחרב. אבל בכוחך לעשות תשובה, לשוב ולבנות את בית המקדש בתוכך מחדש, שהשכינה תשוב ותשרה בתוכך, ובנין זה - הוא נצחי, וגדול יותר מהבית הראשון, כמו שנאמר "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה