הספרייה הלאומית העלתה את הפוסט "החמשושים הפוחזים של גימנסיה הרצליה", המתאר את יומן תלמידי הגימנסיה הרצליה בשנת ת"ש. ביומן מככבת הנערה כרמלה קרסנטי ותעלוליה.
כרמלה, נולדה ב-23 בספטמבר 1924, להוריה ניסים וסרינה קרסנטי. אביה, ניסים, היה מורה בגימנסיה לערבית וצרפתית, בן למשפחת קרסנטי העשירה מיפו. אביה מתואר כמורה מבריק ודמות מעוררת השראה.
את ביתם בנו בני הזוג במה שאז היה קצה תל אביב, היום שדרות רוטשילד 78. הבית תוכנן על ידי פנחס היט והוא עומד על תילו עד היום.
אבל מה הלאה? לאן המשיכה כרמלה בחייה? ביוני 1946 אנחנו מוצאים אותה מגיעה לחופי ניו יורק, גובהה 5 רגל ו-6 אינצ'ים (1.67 מטר) ועיניה ושערה חומים והיא באה לשנה.
ב-1950 היא שוב מגיעה לניו יורק, הפעם כדיילת באחת הטיסות הראשונות של "אל-על" לניו יורק.
שם כנראה היא פוגשת את מי שיהיה בעלה לעתיד, מאיר הכהן שאקו. שאקו הוא בן למשפחה מכובדת ירושלמית, אביו דוד היה מראשי העדה הספרדית בעיר. בניו יורק מאיר עובד בקונסוליה, גרוש ומבוגר ממנה בעשור. בחורף 1950 הם מתחתנים באנגליה וב-1952 הם מתגוררים בסאן פאולו, ברזיל.
בתשכ"א (1961) נפטר מאיר בהיותו בארה"ב וארונו מועלה ארצה.
כרמלה האריכה ימים ונפטרה בשנת תשנ"ה, למיטב ידיעתי לכרמלה מעולם לא נולדו ילדים.
למאיר היה ילד אחד מנישואיו הקודמים, לבנו הוא קרא על שם אביו, דוד. דוד גדל עם אמו ונשא את שם משפחה - אסף. דוד אסף גדל והפך לפרופ' דוד (דודו) אסף, פרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית.
במפתיע הוא נפטר בגיל צעיר, והוא בן 59.
לזכרו הוקמה מלגה המוענקת אחת לשנתיים לדוקטורנט אשר התקדמותו המחקרית ראויה להערכה.
הערת אגב: תמונתו המפורסמת של הרמב"ם, שאינה של הרמב"ם כמובן, הופצה על ידי מאיר הכהן שאקו בהיותו כבן 20.
