היום לפני 130 שנה בדיוק, עגנה ספינת ה-Aurania בנמל ניו יורק. הספינה יצאה מליברפול ב-29 באוקטובר ועליה מאות נוסעים.
ביניהם היה נוסע, גבר כבן 40 וברשותו מזוודה אחת. הוא מן הסתם לא ידע שבעוד כעשר שנים הוא יחצה שוב את האוקיינוס, הפעם עם שם אחר וזהות חדשה.
ספינת ה-Auranina (מקור: ויקימדיה) |
לאיש קראו יוהן פרנץ סראפין נאראהפט, הוא נולד בדרום בוהמיה ב-2 באוגוסט 1848, למשפחה כפרית פשוטה. הילד היה ברוך כשרונות ובגיל צעיר נשלח לבודפשט ללימודים שם הוא למד פילולוגיה. ב-1886 הוא הכיר את תרזה בילק, והם נישאו וב-1889 נולד בנם עמנואל. חייהם התנהלו על מי מנוחות.
יוהן פרנץ הצטרף לקבוצה נוצרית חדשה, "הכנסייה החדשה", תנועה נוצרית פרי רוחו של עמנואל סוודנבורג, שתפסה תאוצה בעיקר בצפון מזרח ארה"ב במחצית השניה של המאה ה-19. הקבוצה בבודפסט לא היתה גדולה במיוחד, אבל נארהאפט עלה במהירות בהיררכיית הכנסיה, בדצמבר 1890 מדווח כתב העת של הכנסייה החדשה, "God is one" כי נארהאפט נבחר למנהיג הקבוצה וב-1892 הוסמך לכמורה על ידי נציג הכנסייה.
אבל ב-1893 הודיע כתב העת כי הוכיח ד"ר נארהאפט כי הוא לא היה ראוי לאמון שניתן בו, וכי הוא עזב את הקבוצה וכי מיקומו לא ידוע. השמועה אומרת, הוסיף העיתון, כי הוא ברח לאמריקה. ("IT appears that Dr. J. B(!). Nahrhaft has proved himself unworthy of the confidence reposed in him. He has left Buda-Pesth, and his whereabouts is unknown, it is rumored that he has come to America").
הדיווח היה מדוייק, כי אכן ב-8 בנובמבר 1892 הוא הגיע לניו יורק.
ד"ר נארהאפט לא נשאר בניו יורק, הוא המשיך לשיקגו, שם הוא חי באנונימיות יחסית, אני לא יודע לומר ממה הוא התפרנס, אך הוא לא מופיע ב-Blue book של שיקגו (מעין ספר טלפונים לפני שהיו כאלה) ולו פעם אחת.
רשימת הנוסעים, יוהן פרנץ השני מהסוף |
במקומו הופיע אדם חדש: אברהם יעקב ליאון.
יוהן פרנץ התגייר והפך ליהודי דתי אדוק, במפקד של שנת 1900 הוא מופיע כמי שגר בבוסטון. ב-1901 הוא עובר לגור בניו יורק יחד עם אשתו ובנו בן ה-12 שלבינתיים הצטרפו אליו והתגיירו אף הם, ומעתה נקראים שרה ובנימין והוא מתפרסם כדרשן מחונן.
מסמך בקשה לדרכון של אברהם יעקב, בעת מגוריו בשיקגו
ב-1902 האב החליט כי על הבן לעלות ארצה וללמוד בישיבה בירושלים, ושנה לאחר מכן הצטרף אף הוא אל בנו.
הבן כעבור שנה נישא לנערה יתומה, כמסורת הירושלמית להנשא בגיל צעיר. לבינתיים אברהם יעקב הפך לשם דבר בירושלים. הוא ישב עטור בתפילין ועטוף בטלית בבית הכנסת בית שמואל בשכונת בתי אונגרין ודמותו יוצאת הדופן של הגר דובר הגרמנית השוטפת בלטה בנוף הירושלמי. הוא נפגש עם הראי"ה קוק שהתרשם ממנו עמוקות.
ש' וינגרטיין ב"יהדות הונגריה" (ע' 192) מביא משמו של אברהם יעקב הסבר ארוך מדוע התגייר:
"ככומר פרוטסטנטי בגרמניה נשלח על ידי החברה המיסיונרית בלונדון לגבולות רוסיה בתקופת רדיפות היהודים שם כדי לפעול בקרבם שעה שהם עוברים את הגבולות מנהיגי המיסיון בלונדון סברו שכאשר יהודים נרדפים אלה נאבקים עם הדיכוי והיאוש נוצרת אפשרות נוחה לפעולה מיסיונרית אך הם טעו. המסירות לדת ישראל והבטחון הבלחי מעורער באלהי ישראל שיהודים אלה גילו למרות הנסיונות הקשים שנפלו בחלקם זיעזעו את רוחו והוא אמר בליבו תפקידו הוא לנצל את מצבם האומלל בו הם שרויים ולהביאם להמרת דתם בדת שלי ואילו הם חזקים באמונתם ממני ועומדים על מדרגה גבוהה מזו שלי לא לא אוכל עשות זאת ולא רק שלא נסיתי אף להתחיל את שליחותי אלא התבוננתי במצבם הנורא ובדבקותם הנפלאה באמונתם חשתי בושה על היותי נוצרי. הלוא נוצרים הם שגירשו את האומללים האלה מאוהלם רצחו באכזריות זקנים וטף ועתה אבוא אני ואסתמך על האהבה הנוצרית? דמי רתח בקרבי וחרפה כיסתה את פני כאשר עמדתי מול יהודים אלה וחשבתי על שליחותי תפקיד מכוער היה זה וכך קרה שהתחלתי להתעמק להשוות התחלתי לשקול את השפעת הדתות חיפשתי וחקרתי והנני במצב שהנני עזבתי את משרתי את ביתי את דתי ובאתי לירושלים הנני עתה אדם מאושר כי גיליתי אמונת אלקים האמיתית הנני יהודי חרד לכל מצוות היהדות ורק צער אחד עדיין מקונן בלבי שעדיין לא הגעתי לדרגה נאותה בלימודי היהדות כפי שהייתי רוצה"
אברהם יעקב המשיך בנדודיו בעולם, ב-1904 הוא חזר לארה"ב. לשם מה? איש לא יודע.
הוא הופיע בצרפת בשנת 1909 לאיסוף כספים למטרה סודית, ובזמן מלחמת העולם הראשונה נפגש הרב קוק זצ"ל איתו בשוויץ וגם שם הוא הותיר רושם עמוק.
האיש הלך לעולמו ותעלומה איתו, מה גרם לד"ר ומנהיג קהילה לנטוש בפתאומיות את בודפסט? מה גרם לו להתגייר ולהחליף את שם משפחתו?
אחיו, כריסטופר, כתב לאחיינו בנימין במכתב כי הוא מחוייב לא לספר מה היא הסיבה שבגללה התגייר אביו. האם הסתיר אברהם יעקב סוד אפל או שמא מדובר באדם המחפש אמת?
לא נדע.
אחיו של אברהם יעקב, כריסטופר |
מתוך "קול מחזיקי הדת", לבוב תרס"ט |
לסיום, הערת שוליים: 1897 הוציא רב העיר שיקגו דאז, הרב אברהם יעקב גרשון לסר, ספר בשם "באחרית הימים", על הגאולה המובטחת לעם ישראל.
הספר יוצא דופן, כי הוא נדפס יחד עם תרגום לאנגלית. בהקדמה כותב הרב לסר כי הספר נכתב לבקשת כומר. האם הכומר הוא יוהן פרנץ?
מעניין להבחין שאברהם יעקב ליאון בחר לעצמו את השם הפרטי של רב העיר שיקגו, אברהם יעקב לסר.
מקרי? אולי. אולי לא.